פברואר 5, 2009
מדפים
בעייריה נידחת במרכז ארץ ושמה תל אביב, חי ילד ושמו מוישל'ה. הוא היה ילד מאוד סקרן ואהב לשאול שאלות את אימו ואביו. הם חיו בבית קטן בדירה מס' 10 בקומה 2 ברח' בוגרשוב. כל יום מוישל'ה היה הולך לקיוסק על מנת לקנות מסטיק. כי מסטיק הוא סוג של גומי שהוא כמו פלסטיק שעוזר למנוע או לפי הסוג גורם לעששת.
לאחר כל טיול כזה היה חוזר הביתה על מנת לעשות עצמו לומד, ליד שולחן האצטבה המוצב בסלון המגורים של הבית. ביום חורפי בעודו אוכל את המסטיק נפל מאחוריו בחבטה גדולה מדף מפלסטיק והפיל לו את המסטיק. אז שאל עצמו מוישל'ה שאלה פילוסופית מסובכת. "מהו בעצם מדף? האם כשהמדף נופל לבד בחדר ואין מי שישמע אותו נופל, הוא עדיין משמיע רעש?"
הוא הלך עם השאלה הזו לאימו ושאל אותה את השאלה. היא לא ענתה לו, אלא הסבירה כי מדף הוא פריט ריהוט שנועד על מנת לאחסן סחורה. ישנו מדף נוסף והוא החלק היבשתי שאחרי החוף ההופך למדרון עד לקרקעית הים ועליו לרוב עושים את קידוחי הנפט ובונים נמלים. יש עוד פריט הנקרא מדפים והוא השם של האלבום הראשון של הלהקה 'בית הבובות' שיצא בשנת 2005.
אז מוישל'ה הקשה 'אבל אם שמים מזכרות מכל הנסיעות לחו"ל, שעדיין לא עשיתי, אז עדיין זה מדף ואם המדף או המדפים נופלים ואין אף אחד אחר בחדר שישמע את המזכרות נופלות הוא עדיין יהיה מדף?" לכך הוסיף: "מהי ההגדרה הסופית של מדף. הרי יש מדפים שאינם פריט ריהוט, למשל, בטבע ישנם מדפי אבן ומה ההבדל בין מדף שעשוי מעץ או מפלסטיק והאם מדפים מפלסטיק יותר טובים ממדפי עץ ומהו פלסטיק בעצם?"
אימו ענתה לו שפלסטיק החל להופיע בשנות ה-50. זהו חומר סנטטי המורכב משרשת של פולימרים הכוונה לחלקיקים המחוברים בניהם בשרשרת מיקרוסקופית. בשנות ה-60 אומנים רבים החלו לקרוא למוצרי ה-Mass Culture – 'מוצרי פלסטיק' שרצו להגיד שמוצר כלשהו הוא חסר נשמה. אז מושיל'ה שאל: 'אז למדפים יש נשמה?'
